יש לי מספר לקוחות שעיקר העבודה שלי איתם היא בנושאים של מיקוד בעבודה, התייעלות ופרודוקטיביות. אנחנו קובעים שיחה פעם בשבוע-שבועיים, עוברים על המשימות, מתעדפים פרוייקטים, מתכננים את חלוקת הזמן בימים הקרובים, בודקים איפה אפשר להשתפר,
מי לא רוצה לעבוד פחות ולהרוויח יותר? הקורונה לימדה אותנו להוריד את הרגל מהגז ולהאט את הקצב. רבים מאיתנו אהבו מאוד את תוצאת הלוואי הזו של הסגר ולא רוצים לחזור למצב הקודם. זה אפשרי? האם
מתקשים להתרכז בעבודה בימים אלו של משבר הקורונה, ובמיוחד במשימות שדורשות מחשבה ותכנון? יש עכשיו הרבה "הפרעות" שמקשות עלינו כעצמאים לעבוד. ילדים, חדשות, עומס של אינפורמציה ודאגה שמעסיקה אותנו ופוגעת בפרודוקטיביות שלנו. כמה אנחנו פרודוקטיבים
ניצן הגיעה אלי כמה חודשים אחרי שפתחה את העסק שלה לסדנאות בבצק סוכר. היא הצליחה למלא כמה סדנאות, ולקוחות מרוצים המליצו עליה לחברים, אבל היא הרגישה שהיא יכולה להצליח הרבה יותר ושחסר סדר בהתנהלות שלה
כשמדברים על איזון בית-עבודה אפשר לדבר על כמה סוגים שונים של עובדים: אנשים שעובדים במשמרות הרבה שעות ומתקשים לנהל סדר יום קבוע. לדוגמה: רופאים ואחיות. אנשים שלא מצליחים להתנתק מהעבודה, חוזרים הביתה מאוחר וממשיכים לעבוד
קווין קרוז הוא מרצה וסופר שכתב רבי מכר על פרודוקטיביות ומנהיגות. בסרטון המצורף בסוף הפוסט הוא מספר על 15 הרגלים של עשרות אנשים מצליחים: מיליארדרים, ספורטאים אולימפיים, סטודנטים מצטיינים ויזמים בולטים. סיכמתי עבורכם את עיקרי
רוב החיים שלי התביישתי לספר כמה שאני חרוצה, תקתקנית ואחראית. היה הרבה יותר מגניב להיות דחיינית, לא להגיע לפגישות חצי שעה לפני הזמן, להימנע מביצוע מטלות לא אהובות עד שכבר אין ברירה, לקווה שבעיות לא
בתחילת כל שנה אני מכינה לי רשימת מטרות להשיג בשנה הקרובה. חלק מהן מטרות קלות לביצוע שצריך רק להחליט לעשות. חלקן מורכבות יותר ואפילו מקוטלגות אצלי במחלקת החלומות. אבל מה שלמדתי מניהול הרשימה הזו הוא
חג החנוכה, באופן שאנחנו רגילים לחגוג אותו, עמוס במיתוסים ותוספות שאין להם איזכור בספר המקבים המקורי. החל מנס פך השמן, שלא מוזכר בספר, המשך בהדלקת הנרות והמשחק בסביבון וכלה באכילת סופגניות. אבל מיתוסים קיימים לא
מי לא רוצה להיות יותר פרודוקטיבי? להיות פרודוקטיבי זה לתקתק משימות, למחוק מהרשימה האינסופית כמה שיותר שורות ולהרגיש בסוף היום סיפוק שבאמת הפקנו את המירב מהזמן שלנו בעשייה פורייה, וגם (ולא פחות חשוב) נהנינו בדרך.
