06
- אוקטובר
2019
נכתב ע"י: admin
תקשורת מקרבת או שפת הג'ירף

באיזו קלות שיחות עם אנשים שאנחנו מכירים ואוהבים יכולות להדרדר לעימות ולריב? ומה עם פגישות בעבודה או עם לקוחות שמספיק מילה אחת שנאמרה כדי להביא את השיחה למקום שבכלל לא התכוונו אליו? הרעיון של תקשורת מקרבת נועד בדיוק כדי למנוע את המצבים האלו.

למה ג'ירף?

שפת הג'ירף היא שפת הלב – דיאלוג בו אנו מביעים את רגשותינו בכנות ובפתיחות ומתעניינים ברגשותיו ובצרכיו של מי שמולנו. השפה מבוססת על אמפטיה, הקשבה והבנה של הצרכים הפיזיים והרגשיים שלנו כבני אדם, ללא שיפוטיות וביקורתיות. הג'ירף שמייצג את התקשורת המקרבת נבחר בגלל ליבו הגדול, נקודת המבט הרחבה (הגובה) וחוסר האלימות שלו – הוא צמחוני ובזמן שהוא אוכל את העלים הגבוהים, הוא מאפשר לחיות נמוכות יותר לאכול את העלים הנמוכים.

תקשורת מקרבת (לא-אלימה) היא תפיסת עולם שפותחה לפני למעלה מ- 50 שנה על ידי הפסיכולוג האמריקאי מרשל רוזנברג. מול הג'ירף מוצג התן שמייצג את התקשורת המרחיקה. התן לא רגיש לעצמו או לאחר ומייצג תוקפנות ואלימות.

השיטה מתבססת על ההנחה שבכל פעם שאנחנו מתבטאים בצורה אלימה או שיפוטית, יש מתחת לפני השטח צורך שלנו שלא קיבל מענה. אם נדע לזהות את הצורך ונבטא אותו בלי שיפוטיות, נוכל לתקשר בצורה בריאה יותר.

הכלים והמיומנויות של תקשורת מקרבת מסייעים לנהל שיחה שתוביל להסכמה וכתוצאה מכך ימצאו פתרונות שעובדים בשביל כולם (WIN-WIN).

 

דוגמה

כמעט כל הורה חווה את התיסכול של חדר המתבגר שכולו מבולגן וכל הבגדים זרוקים על הרצפה. אחת מחברותי נהגה להיכנס לחדר של ביתה מספר פעמים ביום ולנזוף בה על כך שהיא גרה בדיר חזירים ודרשה ממנה לסדר ולנקות את החדר. זה עזר לה? כמובן שלא. זה פגע בשתיהן ושיבש את היחסים ביניהן.

בשפת התקשורת המקרבת האמא יכולה לומר "כשאני רואה את החדר ההפוך שלך אני חוששת שאת חסרת אחריות ולא בוגרת וזה מעורר בי דאגה שזה יפגע בך בהמשך החיים." בצורה כזו היא מביעה את הצורך שלה לדעת שהיא מקנה לבת שלה כישורים להתנהלות בחיים כאדם בוגר.

כשהבת תשמע את זה היא יכולה להגיב ב"אני מבינה את הדאגה שלך ואני מודה לך על זה, אבל יש לי צורך לעשות את הבחירות שלי בעצמי וכשאת מעירה לי כל הזמן על הבלאגן בחדר שלי, אני מרגישה שאת לא סומכת עלי."

בדיאלוג כזה כל אחת מביעה את הצרכים שלה ומתייחסת באמפטיה לצרכים של השניה.

 

תקשורת מקרבת בעסקים

הצלחת העסק שלנו תלויה בתקשורת ביננו לבין קולגות, עובדים, לקוחות ונותני שירותים. אם מערכות היחסים שלנו מתוחות ומלאות בחילוקי דעות, העסק ייכשל.

כאשר נתייחס ללקוחות שלנו ולנותני השירותים בגישה של תקשורת מקרבת, לא נרגיש ש"סידרו אותנו", או שדורשים מאיתנו משהו שאנחנו לא רוצים לתת. בגישה הזו ניצור יחסי אמון ארוכי טווח בהם שני הצדדים ירגישו שצרכיהם סופקו, ללא אינטרסים ומניפולציות.

 

ארבעת השלבים של תקשורת מקרבת

  • התבוננות/תצפית – מה ראיתי שקרה, ללא פרשנות ושיפוטיות. "אני רואה שהחדר שלך לא מסודר".
  • רגש – מה הרגשות שלי באותו רגע, ללא התייחסות לדרך בה נהג הצד השני. "אני מודאגת".
  • צורך – מה הצורך שמניע אותנו, מה חשוב לנו. "חשוב לי לדעת שתוכלי להסתדר לבד".
  • בקשה – בקשה ברורה, חיובית וברת ביצוע, בניגוד לדרישה או ציווי. "את מוכנה לשתף אותי אם יש משהו שמונע ממך לסדר את החדר?"

עקרונות התקשורת המקרבת

  1. הקשבה אמפתית היא הכלי המרכזי בתקשורת המקרבת. לדברי מרשל רוזנברג "אמפתיה היא היכולת שלנו להיות נוכחים ללא דעה". האמפתיה מופנית הן לעצמי והן לאחר. באמפתיה אין צורך להזדהות או לייעץ אלא בפשטות להכיל את הצורך והרגש של האחר.
  2. לא לנחש מה הצורך של האדם השני אלא לשאול בצורה ישירה.
  3. להימנע מעצות שלא התבקשנו לתת.
  4. קונפליקט הוא הזדמנות ללמידה, ביטוי עצמי, צמיחה והעמקת הקשר עם האחר.

 

לסיכום, בעולם הכוחני והשיפוטי בו אנחנו חיים, אימוץ העקרונות של תקשורת מקרבת תקרב אותנו לאנשים סביבנו ותהפוך את התקשורת ביננו לנעימה ומועילה.

 

למי שרוצה ללמוד עוד על תקשורת מקרבת, מומלץ לצפות ביוטיוב בסדנה של מרשל רוזנברג https://www.youtube.com/watch?v=5mcZM82z3Og