קבלת החלטות ושקילת חלופות
28
- אוקטובר
2020
Posted By : admin
קבלת החלטות ושקילת חלופות

האם כשאתם הולכים לחגוג במסעדה אתם חושבים שאם תאכלו במסעדה לא תוכלו לקנות את הבגד שרציתם? קרוב לודאי שאינכם חושבים שיש פה נושא של קבלת החלטות ושקילת חלופות.

בדרך כלל אנחנו לא אומרים לעצמנו: יש לי תקציב של 500 ש"ח ואני צריכה להחליט עכשיו אם ללכת למסעדה או לקנות בגד. אנחנו הולכים למסעדה כשמתחשק לנו ואח"כ נמצא כבר תירוץ לקניית הבגד, גם אם זו לא ההחלטה הכלכלית הכי נכונה.

 

באופן רגיל אנשים לא חושבים אף פעם על חלופות. יש לנו קושי לחשוב ולשקול את כל האופציות שעומדות בפנינו. בנוסף, כשיש רק אופציה אחת אנחנו לא יכולים להתחרט אח"כ כשבחרנו בא' ולא בב'.

 

קבלת החלטות

את רוב קבלת ההחלטות שלנו אנחנו עושים בספונטניות, בלי לחשוב על זה יותר מדי. מתי קשה לנו? כשצריך לקבל החלטה חשובה יותר. החלטה שאנחנו עלולים להתחרט עליה. זו הסיבה שאנשים מעדיפים לא לקבל החלטות. אנחנו חושבים שאם לא נעשה כלום, גם לא יהיה על מה להתחרט.

 

שקילת חלופות

כשאין ברירה אנחנו מתחילים לשקול חלופות. כולם מכירים את ההמלצה לעשות טבלה של בעד ונגד או טבלת השוואה. זוכרים כמה קשה היה לכם למלא את הטבלה? אנחנו לא בנויים לשקול חלופות בחיי היום-יום שלנו. קשה לכמת תועלות וחסרונות כשמעורבים רגשות וגורמים שקשורים אלינו ישירות וכשתוצאות ההחלטה בעתיד  לא ברורות לנו. זוכרים את הפרק ב"חברים" בו צ'נדלר וג'ואי יעצו לרוס לעשות טבלה כזו כדי להחליט אם לצאת עם רייצ'ל או ג'ולי? זוכרים איך זה נגמר?

 

מודל חמשת השלבים לקבלת החלטות ושקילת חלופות

פרופ' רות צ'אנג, מהמומחיות הגדולות בעולם בקבלת החלטות, פיתחה מודל בן 5 שלבים של קבלת החלטות קשות בחיים:

בשלב הראשון היא מבקשת מאיתנו להגדיר מה חשוב לנו בהחלטה הזו. לדוגמה, במקרה של החלטה אם לבחור בהצעת עבודה מסוימת או אחרת, עלינו להחליט אם מה שחשוב לנו זה השכר, ההתפתחות האישית, התואר וכו'. בדרך כלל אנשים מדלגים על השלב הזה ורוצים הכל, אבל בפועל תמיד יש ערכים שחשובים לנו יותר וחיוני שנברר עם עצמנו מה הם.

בשלב השני צריך לחשוב על יתרונות וחסרונות בהקשר של מה שהחלטנו שחשוב לנו. אם החלטנו בדוגמה הקודמת שמה שחשוב לנו זה ההתקדמות האישית לטווח ארוך ולמידה מתמדת, נשקול כל הצעה בהקשר לקריטריונים שהם החשובים לנו

בשלב השלישי משקללים את היתרונות והחסרונות של מה שהחלטנו שחשוב לנו ומקבלים ציון לכל החלטה.

עד כאן זה דומה מאוד לשיטה הרגילה של עבודה עם טבלה.

השלב הרביעי הוא זה בו אנחנו מבינים ששיטת הטבלה לא באמת עובדת, כי ההשוואה שעשינו לא נותנת לנו תשובה מובהקת במה עדיף לבחור. זה האופי של החלטות קשות בחיים. יש לנו שתי אלטרנטיבות טובות ואין כאן ענין של יותר או פחות. בסופו של דבר אנחנו בוחרים במה שיש בו ערך גבוה יותר עבורנו. זה לא יהיה בהכרח נכון למישהו אחר, אבל זה נכון לנו.

בשלב החמישי אנחנו מתחייבים לאחת האופציות וברגע שאנחנו עושים זאת לאופציה הזו יש יותר ערך עבורנו, מעצם ההחלטה. היא הופכת להיות הבחירה הנכונה עבורנו.

 

קבלת החלטות בעסק

כשיש עסק זה קשה פי כמה, מכיוון שאנחנו צריכים לקבל הרבה יותר החלטות. כעצמאים או מנהלים אנחנו מרגישים בנטל האחריות. לעיתים קרובות אין לנו עם מי להתייעץ.

מה הכלים העומדים לרשותנו בבואנו לקבל החלטה?

יש מקרים בהם אפשר לא לבחור ולנקוט בגישת ה- A/B testing, כלומר לבחון את שתי החלופות במקביל למשך תקופה מוגבלת ולהחליט על סמך התוצאות. מי שמפרסם בפייסבוק או גוגל בודאי מכיר את האופציה הזו ממערכות הפרסום של חברות אלו.

דן אריאלי מציע לקבוע לעצמנו דד ליין לקבלת ההחלטה. הוא אומר שברגע שהמועד לקבלת ההחלטה יהיה רשום ביומן שלנו, נאלץ להגיע להחלטה ומכיוון שבהחלטות גדולות וקשות אין דבר כזה "החלטה נכונה", זה הפתרון לדילמה.

אחת העצות שאני נותנת ללקוחות שלי היא שלאחר שהם שוקלים את היתרונות של כל חלופה, שישקלו את החסרונות – מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם יבחרו בכל אופציה. במקרים רבים זה מבהיר עבורנו את התמונה ועוזר לקבל את ההחלטה שאנחנו יותר שלמים איתה.

ועיצה אחרונה – להתייעץ. התייעצו עם אנשים שאתם מעריכים את דעתם. לאו דוקא אנשים שחושבים כמוכם, אלא דוקא אלו שיציגו לכם נקודות ראות חדשות ופרפספקטיבה רעננה יותר.

 

בהצלחה וזיכרו: במרבית המקרים יגרם לכם יותר נזק מאי קבלת החלטה או מביזבוז זמן על התלבטויות מאשר מקבלת החלטה שגויה.