04
- יוני
2020
נכתב ע"י: admin
פחד קהל – איך מתגברים עליו?

אחד הפחדים הגדולים שלי בביה"ס היה שיפנו אלי בשאלה ולא אדע מה להגיד או אהסס וכולם יצחקו. לא עזרה הידיעה שיש לי הציונים הכי גבוהים בכיתה. פחד הקהל הזה שיתק אותי וגרם לי להיות פחות טובה רק בדבר אחד – השתתפות בכיתה.

כשסיימתי את הלימודים בטכניון וגוייסתי, ביקשתי להגיע לממר"מ אחרי קורס קצינות. לא היתה מאושרת ממני כשבקשתי התקבלה, אבל השמחה לא נמשכה זמן רב, כי אז התברר לי שמכל היחידות בממר"מ הגעתי דוקא להדרכה. עד שהשתחררתי ידעתי שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לי. אמנם ברחתי מקורס המדריכים אחרי יומיים והודעתי שאין מצב שאהיה מדריכה ואדבר מול אנשים, אבל לאט לאט דברים השתנו. לא היתה לי ברירה, אז השקעתי בגירוש הפחד.

אם בחודשים הראשונים לא הייתי נרדמת בלילה רק בגלל שהייתי צריכה לדבר לפני 2 אנשים, לקראת סוף השירות עמדתי בבגדי הריון מגוחכים, בחודש שמיני, מול הקצינים הבכירים במכללה לבטחון לאומי ודיברתי בחופשיות. מלבד היכולת הזו, הכישורים החדשים שרכשתי עזרו לי להיות מנהלת טובה יותר ולא לפחד להשמיע את קולי ולהביע את דעתי.

 

פחד קהל – לחשוב מהר, לענות בתבונה

החדשות הטובות הן שהיכולת לדבר בספונטניות מול אנשים היא מיומנות נרכשת. מאט אברהמס הוא חוקר מבית הספר למנהל עסקים של סטנפורד ומומחה תקשורת. הוא כתב ספר ומעביר סדנאות בנושא.

בהרצאה עליה אספר הוא משתף במספר טכניקות שיעזרו לכם לדבר בספונטניות, בביטחון ובבהירות ולהשתחרר מפחד הקהל. הכל מבוסס על מחקר אקדמי.

אברהמס עושה בהרצאה הפעלה לקהל ומאמן אותו בטכניקות השונות שהוא מלמד ומומלץ מאוד לצפות בהרצאה ולהתנסות בטכניקות שהוא מלמד. רוב התרגולים מאפשרים להתאמן באילתור של תשובות.

המטרה של הטכניקות שאברהמס מלמד היא לשלוט ברמת החרדה. 85% מהאנשים אומרים שהם עצבנים כשהם מדברים בפומבי. יש לחרדה יתרונות, כי היא נותנת אנרגיה ועוזרת להתמקד, אבל צריך ללמוד לנהל את החרדה ופחד הקהל ולא לתת להם לשלוט בנו.

טכניקות שיעזרו להתכונן לפני ההרצאה או השיחה:

  1. כשמתחילים להרגיש את החרדה, לא להילחץ מזה, אלא לנשום עמוק ולהגיד לעצמנו "זה אני מרגיש עצבני. זה נורמלי וטבעי להרגיש כך לפני דיבור מול קהל, רוב האנשים מרגישים את זה." זה לא יעלים את החרדה, אבל ימנע החרפה וסיחרור של התופעה.
  2. אל תתיחסו לזה כאל מופע, בו אסור לטעות, אלא כאל שיחה שאין בה נכון ולא נכון.
  3. התחילו בשאלות שפותחות דיאלוג. כך תהיה מעורבות של הקהל ותחושה של שיחה ולא הצגה.
  4. השתמשו בשפת דיבור ולא בשפה רשמית שתרחיק אתכם מהקהל.
  5. התרכזו ברגע הנכחי ואל תדאגו למה שיקרה בהמשך. שיטות לכך הן ללכת, להאזין למוסיקה, לספור אחורה ממאה בקפיצות של 17, להגיד בקול רם משפט שובר שיניים כמו "גנן גידל דגן בגן, דגן גדול גדל בגן". כל אלו דברים שמחייבים ריכוז במה שקורה ברגע זה.
  6. קחו בחשבון שעלולים להיות אנשים עוינים שישאלו שאלות מאותגרות, כדי שזה לא יפתיע אתכם.

 

כלים להפגת פחד במה וקהל שיעזרו במהלך השיחה עצמה

  1. אל תנסו להיות מושלמים ומקוריים. העזו להיות משעממים. כך לא תנסו לחשוב יותר מדי ולנתח יותר מדי. זה ישחרר וירגיע אתכם.
  2. נסו להתייחס לסיטואציה של הדיבור כאל הזדמנות ולא כאל איום. אם שואלים אתכם שאלה לא צפויה, זה לא דבר שלילי. זו הזדמנות להבין מה אחרים חושבים ולהבהיר את הדברים.
  3. האטו והקשיבו – קחו את הזמן להקשיב למה שאמרו לכם ואל תמהרו לענות. בהרצאה אברהמס עושה תרגיל נחמד, בו המשתתפים חייבים לדבר ע"י איות של המילים. מה שהופך את התקשורת לאיטית מאוד ומחייב את המאזין להתמקד מאוד בדברים ולא לחשוב על מה שהוא הולך לענות, כפי שאנשים עושים בדר"כ במקום להקשיב.
  4. ספרו סיפור בתשובה – לסיפור יש מבנה, והיתרון של מבנה הוא שלאנשים קל יותר להבין מה שאנחנו אומרים ולנו קל יותר לדבר. מבנה אפשרי אחד הוא מבנה של "בעיה/הזדמנות, פתרון, תועלת". כך תוודאו שלא תסטו מהנושא. מבנה שני הוא מבנה של "על מה זה, למה זה חשוב, מה השלבים הבאים". ברגע שאנחנו יודעים מה המבנה, קל לנו ליצוק לתוכו את התוכן.
  5. כדי להרוויח זמן ולוודא שהבנתם את השאלה ששאלו אתכם, כדאי תמיד לנסח את השאלה במילים שלכם (שיקוף) ולוודא שזה באמת מה שהשואל התכוון אליו.
  6. אם מישהו אומר לכם משהו בתוקפנות או כעס, דבר ראשון שקפו את הרגש שלו, לדוגמה: "אני רואה שמאוד אכפת לך מהנושא…", או אם מישהו טוען שהמוצר שלכם מאוד יקר, תשובה אפשרית היא: "אני שומע דאגה רבה ומה שאתה באמת שואל הוא על הערך של המוצר שלנו." ואז נותנים את הצעת הערך ומסיימים ב"ובגלל הערך הרב של המוצר אנחנו מאמינים שהוא מתומחר בהגינות".

והכי חשוב הוא לתרגל, לתרגל, לתרגל.

ככל שתעשו את זה יותר, יהיה לכם קל יותר ולא תסבלו מחרדה בתקשורת ופחד קהל.